|
|
 |
 |
|
"אלו ואלו דברי אלהים חיים" |
| מצד אחד |
מחלוקת כדבר רצוי
כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו:
(משנה מסכת אבות פרק ה יז)
פירוש רבינו יונה על משנה אבות ה: יז (מאה ה־ 13, ספרד)
"כל מחלוקת וכו'" ־ לומר כי מה שאמר "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים", הכוונה שלעולם יתקיימו במחלוקת. היום יחלוקו בדבר א', למחר בדבר אחר למחלוקת יהיה קיום ונמשך ביניהם כל ימי חייהם. ולא עוד, אלא שאורך ימים ושנות חיים יוסיפו להם. "ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים" רק במחלוקת הראשון יספו ויתמו ושם ימותו כמחלוקת של קרח.
אלו ואלו דברי אלהים חיים
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ־ מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
(בבלי עירובין יג ע"ב)
|
|
מצד שני
|
נעשו שתי תורות"
אמר רבי יוסי: בתחילה לא היתה מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד היה בלשכת הגזית, משם הלכה יוצא ורווחת בישראל. משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן, הרבו מחלוקות בישראל, ונעשו שתי תורות.
(תוספתא חגיגה פרק ב' הלכה ט')
|
|
|
|
