|
|
 |
 |
|
|
|
לקראת חינוך לפלורליזם - נקודות למחשבה ולדיון
מאת:עודד שרמר
דף שבע
כבר נגענו ברלטיוויזם כגרורה טפילית אחת של הפלורליזם - ראיית כול הדברים כשווי ערך אלו לאלו, או כחסרי ערך מכול וכול; "הכל אותו הדבר", בלשונם של תלמידים. ראייה שכזאת מתנסחת גם בתגובה "מה זה משנה, כבר". מחנכים רבים רואים בעמדה זו, כפי שהיא משתקפת ביחסם של התלמידים למשימותיו של בית הספר, איום ישיר על סיכוייהם ללמד ועל סיכוייו של התלמיד ללמוד. די בכך, בעיניהם של מחנכים אלו, כדי לפסול גם את הפלורליזם בגלל הקשר שהם מוצאים בין השניים. אבל אין העמדה הפלורליסטית אומרת שערכם של הדברים אחיד, ש"דבר אינו משנה", כביכול היה ערכם של מעשי זוועה, לדוגמה, שווה להתנהגות שאין בה מהם.
ההבחנה בין להכיר בקיומו של דבר לבין להסכים לתוכנו ולמשתמע ממנו ("לקבל") אינה מובנת לתלמידים מעצמה, ודרושה התערבות חינוכית כדי להעמידם עליה ועל חיוניותה. יש צורך בעוד דוגמה ובעוד המחשה כדי להכניס חיים וכדי להעניק משקל להבנה שאין הדברים שווים בערכם ושקיימים גבולות בין טוב לרע. הדוגמאות מכניסות חיים בדברים, מקרבות אותם לניסיונם האישי של התלמידים ולחוויות שהם חווים יום יום ושעה שעה. "איך היית מגיב אתה, אישית, אילו עשו לך כדבר הזה", וכן "האם היית מסכים שדבר כזה ייעשה לך, או שכך יתייחסו אחרים לאמונותיך" הן שאלות שבכוחן להזכיר לתלמיד את הכלל המועיל, ברמתו המעשית ביותר ובניסוח שאינו מופשט, עקרוני ומרוחק, שלא יעשה לחברו דבר שאינו רוצה שחברו יעשה לו. "השנוא עליך - אל תעשה לחברך" הוא ניסוח שכזה.
הערה: פלורליזם ורגשות הדיון האקדמי על אודות הפלורליזם שקוע בהצדקותיו, בהתנגדויות להן ובהשתמעויות העולות מהם מצד אחד, ובתיאורים ובניתוחים מדגימים של יישומו בתחומים שונים מצד שני. מנקודת הראות של חינוך, דיונים אלה ממוקדים בקשיים ההכרתיים שבהם כרוך הרעיון ובאפשרות אימוצו הלכה למעשה. מוזנחת כמעט לחלוטין ההידרשות לשאלות הקשורות בקשיים הרגשיים הכרוכים בו. צד זה של הנושא הוא חיוני בעיניהם של מחנכים; הסיכויים שהתלמיד יפנים את הפלורליזם לא רק כרעיון כי אם גם כערך פעיל המנחה את מחשבתו, רגשותיו והתנהגותו תלויים במידה לא מבוטלת ביכולתו לכלכל קשיים רגשיים אלו. יש לשער שתלמידים שונים יגיבו בדרכים שונות לפלורליזם בתורת ערך המנחה את החשיבה, הרגשות ואת ההתנהגות.
יהיו בהם כאלו שיזהו את הפלורליזם עם הסובלנות, ויתייחסו לאנשים המחזיקים ברעיונות שאין תלמידים אלו מקבלים, בעקרונות ובדפוסי התנהגות שאינם לרוחם - באדישות. אחרים יתקשו ליצור קשר עם אנשים כאלו בגלל רגשות הדחייה שמעוררים בהם דפוסים אלו או בגלל התנגדותם להם. יהיו תלמידים שהסובלנות, במשמעה כגילוי של אדישות, תהיה נוחה להם יותר מאשר המעורבות שמציע הפלורליזם, מכיוון שיש בו כדי להתפרש לא רק כהודאה בזכותם של אלו לנהוג בדרכם אלא גם כמאשרת את תכני הערכים, ההשקפות והדפוסים שבהם מחזיקים אלו שכלפיהם מוצע להם לגלות גישה פלורליסטית. הסובלן לא יפגע אכן ולא יציק לאנשים אלו; הפלורליסט אמור להתחבר אליהם למרות הדחייה שהוא חש כלפי הדברים שהם מייצגים באורחות חייהם - וחיבור זה קשה בעבורו, על אחת כמה וכמה אם מדובר בחיבור משמעותי.
לא ייפלא, בהתאם לכך, אם בכיתה תתגלנה תגובות של סירוב לדרישות שהפלורליזם מעמיד - לא רק סירוב הכרתי לעיקרון עצמו או לתוכן העמדה המסוימת שמנגד, אלא התנגדות רגשית לדפוסי התנהגות ולסגנון אחרים מבחינה אסתטית, לדוגמה. שני אלו, הסירוב ההכרתי וההתנגדות בעניינים שבטעם, אינם קלים לתלמידים, בעיקר הסגנונות שמעוררים בהם הסתייגות רגשית. צד התנגדות זה שמעורר הפלורליזם הוא אבן נגף החוסמת את דרכו של המורה. הדיון החינוכי על אודות הפלורליזם, שאלות מעשיות אלו טרם נתן דעתו עליהן. מעבר להערכה זו בדבר קשיים אלו שכרוכים בנושא, כל שבידינו לומר במסגרת הנוכחית הוא שהתגובה הרגשית עצמה טעונה דיון בכיתה. יש טעם שהתלמידים יתנו עליה את דעתם - ידגימו את נסיבות הופעתה, צורותיה ותוצאותיה - ויאשרו את הקשיים שהיא מעוררת בהם; ושינתחו את הסתייגויותיהם הרגשיות על רקע התנגשותן עם גישתם ההכרתית כלפי הפלורליזם. שאלת דרכי העיבוד הרגשיים של הנושא טעונה פיתוח רחב, שלא כאן מקומו.
ולסיום, שתי הצעות למשתתפים בדיון בחינוך לפלורליזם. כדאי שיביאו בחשבון שיקוליהם את ההתנגדויות לחינוך שכזה: הפלורליזם מאיים על ממסדים שקיומם מובנה סביב אידיאולוגיה, אמונה חילונית או דתית, ושמעניינם להפיץ את ההכרה בערכה של נאמנות לדעה האחת. ההערכה שמעניקים ממסדים אלו לגילויי נאמנות ודבקות היא, בין היתר, גם תגובה לאיום ולאתגר שמציב להם הפלורליזם, ותכליתה - אומר לנו ברלין - לפסול את הפלורליזם באמצעות הטלת דופי במניעיהם של דורשיו ובאמצעות הסחת הדעת מתוצאותיו. ההערה השניה היא שכדאי שייחשבו את תוצאותיו של חינוך שכזה ויבחנו לא רק את צפי התוצאות החיוביות, אלא גם את אלו השליליות העלולות לבוא בעקבות כישלונו של חינוך זה; ובאופן דומה שיתנו דעתם גם על התוצאות השליליות העלולות לבוא בעקבות הצלחת החינוך לפלורליזם שרצונם לעודד.
|
|
|
|
