|
|
 |
 |
|
|
|
לקראת חינוך לפלורליזם - נקודות למחשבה ולדיון
מאת:עודד שרמר
דף ארבע
הנה כי כן, מיקומה של סוגיית הפלורליזם בתחום תוכניות החינוך לערכים (אזרחות ודמוקרטיה, לדוגמה) - עלול לעקר מנושא זה את כוחו ולפגוע בסיכוייו להניב תוצאות. אנו מציעים להביא את התלמיד לחוות את תכני המושג הזה בשגרת לימודיו ובמישור יחסיו עם חבריו וחברותיו ועם מוריו בכיתה בתורת משתתפים בלימוד, ולא רק כבני אדם שבחברתם הוא עושה. אנו ממקדים אכן את שימת הלב בצד הלימודים שבכיתה ובצד היחסים הבין אישיים והחברתיים שבמסגרתם, ומדגישים את הדבר, מכיוון שהדיון והחשיבה על אודות החינוך לפלורליזם בבית הספר מתעלמים לעתים קרובות מממנו - למרות שבפעילויות לימודיות ובמשא ומתן חברתי הקשור בהם מבלה התלמיד את מרבית זמנו בבית הספר ובהם גם מזומנת יותר מבכול מסגרת אחרת מעורבותו של המחנך.
כדי לפתח עמדה פלורליסטית קיים צורך להחליש בתודעת התלמידים את הרעיון בדבר קיומן של מוחלטויות ואת הרעיון בדבר יכולתו של האדם לפתח ידיעה אובייקטיבית וודאית על המציאות ועל טבע האדם ושבשמה יש בידו להפריד באורח סופי בין דברים שונים ולקבוע להם מעמד וערך בעלי תוקף מוחלטת. אמונה ברעיונות אלו אינה מותירה מקום לעמדה הפלורליסטית גם מכיוון שבה נעוץ האימון שדורשים מן הבריות אלו הטוענים לסמכותם להעריך את ערכם של אחרים ולקבוע להם את מקומם במדרג החברתי הנאות בעיניהם - תביעה הנשענת על הטענה שבידם ידע וודאי על אודות העולם ועל האדם לאמתם. בעלי סמכות אלו מפקחים על נתיבי הגישה אל האחר ומידם באים האיסור וההיתר בכול הנוגע לטיב המגע עם אחרים אלו - בקרה שהפלורליזם מבקש לנטרלה.
בידי המורה לעודד את תלמידיו לנהוג פלורליזם בתכני הלמידה של המיקצועות אם יימנע באורח עקיב מהצגת הידע בדרך שיש בה לסגור אותם בפני תפיסות אחרות של הידע, ואם יימנע מאמירות שיש בהן כדי להעניק מעמד של וודאות, מוחלטות וסופיות לידע זה. יש בידי ההוראה לנעול את תודעת התלמיד באופן שבו היא נדרשת לידע ובסגנון דיבורה על אודותיו, יותר מאשר באמצעות הכרזות על וודאותו או על העדרה ממנו. גישה פתוחה אל הידע, לעומת זאת, משמיטה את הקרקע מתחת רגליה של ההקצנה בכול תחום ועניין, שהרי כוחה של התעמולה הקיצונית מקופל בהנחה המחוזקת בתודעתם של רבים בדבר וודאותו של הידע. ההחלטה - האם לערער על מעמדם של הרעיונות הנזכרים בתודעת התלמידים, אם לאו - כרוכה עם זאת בשיקול הדעת בדבר תוצאותיה המורליות של תפנית שכזאת. שיקול שכזה נדרש, בעיקר. מחמת האפשרות שמי שאינם יורדים לסופה של הביקורת, עלולים לפרשה בדרך שיש בה כדי להסב נזק לאחרים ולעצמם.
הפלורליזם מעוגן בתובנה שריבויים ושונותם של הדברים אלו מאלו היא נתון הכפוי על האדם, שאין בידו להתכחש לו או למנוע את קיומו. מדברי ישעיה ברלין (בספרו "האנושות בול עץ, תל אביב: עם עובד, תשנ"ה, עמ' 23-21 אפשר ללמוד שפרטים רבים בדברים אלו אינם שווים זה לזה בעצמתם לגבי היחיד ולגבי זולתו, ברמתם, במשיכותם, בחיוניותם, בדחיפותם, בכדאיותם ועוד, ומה גם שכל אלו מושפעים מן ההקשרים הספציפיים ומן הנסיבות שבהם נתונים פרטיהם. מכאן שגם אין דרך להשוות תרבויות שונות אלו לאלו ולהעריכן, שהרי אין התרבויות עשויות מיקשה של רעיונות בלבד, למשל, או ערכים בלבד או של כללי התנהגות, או של נוהגים בלבד.
קבלת העמדה הפלורליסטית - מתן לגיטימיות לריבוי של דעות בנושא אחד - גוזרת מתוכה מסקנות בתחומים שונים, מחקר האמת ומשמעותה של אי ההסכמה בנושאים שונים המעסיקים את דעתם של מלומדים ושל הבריות, ועד למעמדן בחוק של גישות שונות. השלכותיו בתחום ההלכה, לדוגמה, באות לביטויין בשאלת מעמדם של הפירושים ההלכתיים השונים ובשאלת ההכרעה ההלכתית. שגיא דן בסוגיות אלו בספרו "אלו ואלו - משמעותו של השיח ההלכתי, עיון בספרות ישראל". תל אביב 1996 (הוצאת הקיבוץ המאוחד). ביקורת על ספר זה מאת ח' כשר, נתפרסמה בשנתון המשפט העברי, כרך כ"א (תשנ"ח - תש"ס), עמ' 312-291.
למעלה הזכרנו את אי הנחת מהאיום על החופש המקופל בתביעותיהם של בעלי דעות מן הבריות לאמץ את גישותיהם, במיוחד של בעלי הדעות המוקצנות. הפלורליזם הוא אכן לצנינים בעיניהם מכיוון שהוא מבטא הכרה בנוכחותו של כל יחיד, במשקלן של העדפותיו ובעצמתן מצד אחד, וכן הכרה בריבוייה של יחידות זו, או יחידים אלו, כלומר הכרה בשונות שבין בני האדם מצד אחר. מושג היחיד בשונותו מאחרים, וריבויים של יחידים שכאלו באים לביטויים באתוס הדמוקרטי של החברה ובצורת המשטר המדיני וסגנונות החיים שחברה כזאת מבקשת לכונן. אלו, מיותר להוסיף, אינם מאירים פנים לאיומים הבאים מצידם של אנשים קיצוניים.
|
|
|
|
