|
|
 |
 |
|
|
|
לקראת חינוך לפלורליזם - נקודות למחשבה ולדיון
מאת:עודד שרמר
דף אחד
החינוך לפלורליזם שידון בדברים הבאים יוצג כהתמודדות בבעיות מוחשיות שלפתרונן הוא נועד להעלות תרומה, ושבה גם טמונה הצדקתו - ולא כהנחלת המושג באמצעות ניתוחו, ביקורת תכניו, מעקב אחר מקורותיו ובירור צידוקיו. אנו יוצאים מן ההערכה שכל דיון נעוץ בהקשר שחולל אותו, וסימניו של הקשר זה ניכרים במיקומו במסגרת דיסציפלינרית מסוימת, בבחירת תכניו, בניסוחן של השאלות שאליהן הוא נדרש ובעיצובן הלשוני, בבחירת המושגים המארגנים את החשיבה עליו, בסמכויות שעליהן זו נשענת ובדוגמאות המשמשות בו. סימניו של הקשר זה ניכרים גם באמות המידה לקביעת משקלו היחסי של כל אחד מרכיבים אלו, ולהערכת התשובות המוצגות במהלך הבירור. שום דיון, אנו מניחים, אינו משוחרר כליל מההקשר שחולל אותו ומן התכליות שנועד למלא, ואין הדיון החינוכי יוצא דופן בעניין זה.
ביסוד הדברים הבאים מונחת ההנחה שדיונם של מחנכים בפלורליזם נעוץ בהקשר נסיבות, ושאין הוא ניתק מזיקות לאינטרסים של משתתפיו או של אלו שאת עניינם הם מייצגים. דיונם של המחנכים מתעורר על רקע אי נחת, קשיים ובעיות ספציפיות המטרידות אותם ואת החברה שבמסגרתה הם פועלים. בדיון המופשט בזכות רעיון הפלורליזם (או בגנותו), לעומת זאת, מוצב הפלורליזם, לרוב, כמטרה - והדעת ניתנת על תוכנה של מטרה זו. דיון שכזה מוביל להעלאתן של טענות מטפיסיות, כאלו שאין בהן לאיש זכות "המילה האחרונה" ושאין דרך להכריע ביניהן.
וזו הטענה שאנו מציעים לדיון: שלא כמתואר לעתים בספרות החינוך ושלא כבשורתם של מורי מורים רבים - משימתו של המורה המבקש לחנך לפלורליזם הולכת אל מעבר להבהרת משמעו של המושג לתלמידיו (שאלת ה"מה זה"), ומעבר לדיבור בזכותו ובחשיבותו החברתית (שאלת ה"למה ומדוע") או לתיאור הדרכים ליישמו (שאלת ה"איך"). משימתו של מורה זה גם אינה באה למיצוייה באדיבות שהוא מגלה כלפי תלמידים ממוצאים תרבותיים שונים, בסגנונו, או בסובלנות שבה הוא מגיב לדפוסי חשיבה, רעיונות, מושגים וערכים של מסורות תרבות השונות משלו ומתרבותם של רוב התלמידים בכיתה.
משימתו, ביסודה, היא לתרום לעקירתן של הבעיות המעוררות את הצורך בחינוך לפלורליזם. כשהוא דן עם תלמידיו תכני הבדלים שבין תרבויות, לדוגמה, בוחן הבדלים אלו אחד לאחד על רקע נקודות ראותם של בני תרבויות אלו ומביא את תלמידיו לחשוף את בעלי העניין בטיפוחם של הבדלים אלו ולנתח את מניעיהם בעיניהם - הוא מחנך לפלורליזם. כיוצא בזה, כשהמורה משקיע מאמץ לעמוד על סגולותיהם האישיות של כל אחד מתלמידיו והוא מתייחס אליהם - ולא רק לאלו המצטיינים בלימודים - כאישיות בעלת ערך הוא מחנך לפלורליזם.
על ארבע מוקדי אי-נחת, לפחות, שלכולן נוכחוּת בחיינו כאן ועכשיו מבקש החינוך לפלורליזם להגיב. הצלחתו ראויה להימדד על פי מידת תרומתו לסילוקם.
|
|
|
|
