|
|
 |
 |
|
|
|
מאת: אליעזר שביד
דף שש
לבסוף אנו באים לתשתית העמוקה והראשונית ביותר של החברה והתרבות שממנה מתפרנסים ערכים, אידיאולוגיות, השקפות עולם ודתות, אף היא עצמה קודמת להם כחוויית יסוד של אנושיות חיובית. ניתן לאתר אותה על-ידי הבחנה בין ערכים אינטלקטואליים לערכים מוסריים רגשיים וחוויות יסוד המעצבות את הקיום האנושי, כגון רגשות ההשתייכות, המשפחתיות, האחווה, הקירבה, האהבה, החמלה וההשתתפות, האחריות ההדדית ושותפות הגורל.
אחדות של משפחה, אחדות של קהילה, אחדות של עם, אינה מתבססת לכתחילה על ערכים אינטלקטואליים משותפים ועל השקפות עולם, כי אם על ערכים רגשיים הנובעים מן הקירבה ומן האחריות המשותפת. משום כך האחדות תתמיד גם כאשר יתגלו בין בני המשפחה והקהילה, או בין הקבוצות השונות בקהילה ובעם, ניגודים של השקפת עולם ואורח חיים. כמובן, אי אפשר לנתק את הקשר בין התשתית הרגשית-שיוכית, הקיומית, המחברת בני-אדם זה אל זה, לבין השקפותיהם. כאמור, רגשות וחוויות קיומיות הם מקורות העומק להתפתחות על השקפות עולם, סולמות ערכים, אידאולוגיות ודתות. אם כן, ברור כי בלי שמירת הגדרים המוסריים המוסכמים, המקיימים חיי יחד, לא יעמדו במבחן אפילו רגשות האהבה והאחווה העמוקים ביותר. כך אפילו במשפחה האינטימית ובין הורים לילדים, ולא כל שכן בקהילה או בעם. עם זאת עשויים הערכים הרגשיים הבוקעים מן התשתית הקיומית לפרנס מגוון תרבותי של השקפות ואורחות חיים, שהם שונים זה מזה ואף מנוגדים ומתנגשים זה בזה, אך תוך כדי כך הם שומרים על אחדות של שורש ומקור.
ההבדל בין קיצוניות אחידנית לבין גישה פלורליסטית יתגלה אפוא בשורשו כהבדל מהותי בין השקפות עולם המחשיבות את האידיאולוגיה שלהן, , או את היסודות הדוגמטיים של דתותיהן, יותר מכפי שהן מחשיבות את האנשים החיים המחזיקים בדעות ובדתות, לבין השקפות עולם המחשיבות את האנשים עצמם ואת סגולות אנושיותם ורגשות האחווה שביניהם, יותר משהן מחשיבות את האידיאולוגיה או את הדוגמטיקה הדתית, האמיתית או הכוזבת בעיניהן כשהן עומדות כערכים לגופן, שהרי באנשים שיש להם השקפת עולם יש תמיד פוטנציאל ליותר מהשקפה אחת או מעשה אחד, ובעיקר יש בהם הרבה יותר מהשקפות עולם ומעשים המבטאים אותן, שבגללם יהיו אהובים ומכובדים.
כמובן, בהתחייסות אל הפלורליזם כהשקפת עולם מגדירים גם את היחס אל הערכים הרגשיים והקיומיים כערך הנכלל בין שאר הערכים ונשקל לגופו. צריך, אפוא, לחזור ולהגדיר את מקומו של ערך זה ביחס לשאר הערכים באותה השקפת עולם, אידיאולגיה או דת שרק חבריה של הקהילה הפלורליסטית מחזיקים בהן. ברור מכל מקום שרק השקפות עולם, אידאולוגיות או תפיסות דת שהערכים הרגשיים והקיומייים תופסים בהן מעמד גבוה יחסית לשאר הערכים, יסגלו את עצמן להסכמה פלורליסטית. כי אם מרכיב זה קיים בהן, אין ספק שתימצא לבעליהן הדרך להכשיר להשתלבות מלאה למרות כל הקשיים.
לגבי העם היהודי, לגבי דתו על זרמיה ופלגיה השונים, אף לגבי השקפות העולם התרבותיות-לאומיות שהתפתחו בעם היהודי בזמננו, רגשות האחווה, הערבות והאחריות ההדדית, וכן הכרת "ברית הגורל" המאחדת, הם בין הערכים העליונים שאפשר לייסד עליהם רצון אחדות העומד במבחנים קשים. הפלורלזים מתחייב מרצון זה למרות הנוגדנים שהשקפות עולם דתיות מזה, והשקפות עולם לאומיות מזה, כוללות בתוכן. רעיון זה נובע מכאן, שלא מובטח לנו פלורליזם השט על מי המנוחות של הסכמה רעיונית קבועה מראש, אך פתוחה לפנינו הדרך להגיע להפלורלזים עמותי סוער ומסעיר, רב מתחים והתנגשויות, ועם זאת יציב כל צרכו ומעורר מתוך כל אלה את היצירה המתחדשת.
|
|
|
|
