|
|
 |
 |
|
|
|
בין פלורליזם לפטרנאליזם
מאת: אביעזר רביצקי
סוף דבר
הדיון בסוגיית הפלורליזם בעם היהודי ובחברה הישראלית מתרבה ומסתבך. כיצד להגדיר "פלורליזם" כהשקפת עולם? לכאורה, אין דבר קל מזה: יחס חיובי לריבוי של השקפות עולם ואורחות חיים במסגרת של חברה, או תרבות אחת. כיצד לשכנע שעם ישראל והחברה הישראלית לא יוכלו לשמור על אחדות בלי הסכמה פלורליסטית? גם בזה אין קושי. דומה כי אפילו המתנגדים הנמרצים ביותר להסכמה זו כבר נכנעו לה כאילוץ, מפני שאין הם מוכנים, או יכולים, לפרוש מן הכלל. אבל כיצד להגדיר להגדיר הסכמה פלורליסטית באופן שכל בעלי הדעות המסוימות יוכלו לקבל אותה בלי שתסתור את שאר דעותיהם, אמונותיהם ואורחות חייהם כמות שהן? על כך כבר נשברו הרבה עטים.
אשריהם של אלה שהפלורליזם המיוסד על ליברליזם אינדווידואליסטי מזדהה עם השקפת עולמם הכוללת. הם יוכלו לשכון בכבוד בגן-העדן הארצי של הפלורליזם, עטרות של צדיקים בראשיהם, בלי לשנות דבר לא בעצמם, לא בהשקפת עולמם ולא באורחות חייהם. אבל אין לך גן-עדן שנחש אינו מסתתר בעומק סבכיו, סמוך אצל עץ הדעת טוב ורע.
גם הפלורליסטים השלמים עלולים להקלע יום-יום למצבים מביכים בבואם לנקוט עמדה בנושאים מוסריים, פוליטיים או חברתיים-תרבותיים מסויימים השנויים במחלוקת "קיומית" בגלל השלכותיהם על גורל הכלל ויחידיו ועל אורחות החיים ברשות הרבים. אבוי, כי יתברר להם מיד שעמדתם הצודקת, המיוסדת על אדני הפלורליזם, מעומתת עם עמדות שראוי להם לא רק "אחרות" ונובעות מזווית הסתכלות לגיטימית של "אחרים", אלה בפירוש: מוטעות, מטופשות או זדוניות, בייחוד מכשילות את רצונם לפעול ולחיות ברשות הרבים על-פי דעתם הפלורליסטית.
כבר נוכחנו כי פלורליזם של צדיקים עלול להוליד כמה וכמה מפלצות יעקוביניות, או שדובריו ייאלצו להודות שהוא חלום שאינו ניתן להגשמה על-ידי בני-אדם בשר ודם בעולם הזה. אבל גם אז אין נחת. הרי מיד ייתקלו הפלורליסטים יחד עם מתנגדיהם בעובדה שבני-אדם בשר ודם אינם יכולים לקיים חברה מתוקנת בעולם הזה, ושום יחיד אינו יכול לעצב לו השקפת עולם משלו ולחיות על-פיה כבן-חורין, בלי להתפשר עם מידה מסוימת של פלורליזם.
דומה, אפוא, שאי-אפשר לצאת מן הדילמה בלי פשרה מעשית בין העקרונות הטהורים לבין אילוצי הגשמתם כסדר החברתי וכאורחות החיים של כל חברה בהתאמה לריבוי שבתוכה. אף זאת, חייבים לעגן את הפלורליזם הרצוי והאפשרי בהשקפה חברתית כוללת, מיוסדת על הנחות שמקורן באמפיריקה של ההתחברות בין בני-אדם. צריך לצאת לדיון מן הקביעה העובדתית שמידה מסוימת של פלורליזם מתגלה בהכרח בכל חברה אנושית, לרבות החברות החותרות לאחידנות מרבית. אפילו כת דתית, כנסייה, או מדינה טוטליטרית מוכרחות להתפשר עם מידה מסויימת של פלורליזם בכמה מישורים של פעילותן החברתית, התרבותית והפוליטית: פלורליזם של סולמות הערכים, של עדיפויות האינטרסים, פלורליזם של סגנונות ופלורליזם של שיפוטים פוליטיים, מעשיים או עקרוניים.
|
|
|
|
