נורית נוביס | אביעזר רביצקי | אליעזר שביד 1 | 2 | עודד שרמר
מבוא
מושג פלורליזם
קשיים כרוכים
   באימוץ עמדה
   פלורליסטית

תנאים לחשיבה
   פלורליסטית

סיכום
ביבליוגרפיה
הערות שוליים

    עד כמה ניתן לצפות לפלורליזם באוכלוסיה?
    מאת:נורית נוביס־דויטש


הערות שוליים

1 "לא רחוק מן האמת כי המידות הטובות אין להתחיל לבקשן בין הילדים כי אם בין הוריהם. ואולי כשיחדלו העיתונים לדווח יום יום על מעשיהם היפים של המבוגרים יפציע היום הראשון לפניה הנרגשת אל הילדים...כלום יהיה זה מוגזם לשער כי התביעה הנמרצת והעיקשת "לחנך לערכים" אינה באה אלא מ"מצפון שחור" של המבוגרים?" (ס. יזהר, על חינוך ועל חינוך לערכים, עמ' 74).

2 י. ברלין, האנושות בול עץ עיקש, עמ' 22.

3 לקסיקון לועזי־עברי, 1996, פרולוג, עמ' 502.

4 ראה למשל: (1994)Charles Taylor: Multiculturalism and "the politics of recognition" , המפתח את תיאורית הכרה באחר.

5 למעשה ניתן למנות תחומי פלורליזם נוספים כמו פלורליזם של העדפות אישיות (Nucci 96') או פלורליזם אונטלוגי (שוודר 1991) שלא אתייחס אליהם במאמר.

6 על פי הבחנות הפילוסוף (93') Joshua Kohen , תיאוריית ה־domains של (95') Elliot Turiel ומחקרים על 'תחום הראוי' של מרדכי ניסן (96')

7 Kohen, 93, in Boyd, 1996 p. 613

8 שם, שם.

9 אני נזהרת מלקבוע שתחומי הפלורליזם מהווים "מדרג ערכי", שממנו עלול להשתמע, למשל, שפלורליסט מוסרי הוא "מתקדם" יותר מפלורליסט תרבותי. אין כאן קביעה ערכית אלא תיאורית בלבד, וכדאי לציין שהוגים וחוקרים רבים (פילוסופים כקאנט ואריסטו, וחוקרי התפתחות מוסרית כKholberg וטוריאל) טענו שקיים עקרון מוסרי אוניברסלי אחד, ושלא יתכן ריבוי מוסרי.

10 נוביס, נורית: התפתחות תפיסת הפלורליזם אצל ילדים ומתבגרים, עבודת הגמר לאיניברסיטה העברית, 2001.

11 במחקר, שנערך על 54 ילדים בכיתות ב',ה' וט', נמצא כי קיים מדרג של שיפוט פלורליסטי מתחום ההעדפה האישית, שהיה הנרחב ביותר, דרך תחומי הקונבנציה והראוי, ועד לתחום המוסר שהיה המצומצם ביותר, וזאת מעבר לגיל.

12 Callan, 1998, in: Encyclopedia of Applied Ethics

13 שם.

14 Shweder, (1991) Commentary, in: Human Development, p. 353-4

15 Perry, 1970, P. 34 15

16 שלב זה, שבהתפתחות רגילה מסתיים בסביבות גיל 6־7 מתאפיין בכך שהילד עוד לא פיתח הבנה שלמה של העובדה שלאנשים אחרים יכולות להיות פרספקטיבות שונות ממנו לגבי העולם.

17 לפי פיאז'ה, שלב האופרציות הפורמליות מתחיל סביב גיל 11, ובו ילדים מתחילים ליישם את האופרציות שלהם על מושגים מופשטים. השלב הפורמלי מתאפיין בחשיבה מופשטת, לוגית, רפלקטיבית ושיטתית.

18 הסיבה שאיני מציינת את הצורך בשיפוט מוסרי פוסט־קונבנציונלי אליבא דKholberg היא שלדעתי עלולה להיות סתירה מסויימת בין חשיבה פלורליסטית לבין שלבים 5 ו־6 של Kholberg. בקצרה, פלורליזם דורש חשיבה קונטקסטואלית מפותחת ואפילו חשיבה רלטיביסטית מתונה; Kholberg היה אוניברסליסט ומיקם בראש פירמידת המוסריות שלו ערך אחד ערך הצדק. הוא האמין שבסופו של דבר, שיפוט מוסרי אינו תלוי הקשר, ובמובן זה היה מוניסט. (וראה בהקשר זה את המחלוקת בין קרול גיליגן לKholberg).

19 Tetlock 1986, 1996 19

20 Tetlock et.al, 1985, p.1128.

21 בן זאב, 1998.

22 Frenkel Brunswick 1949, in: Norton, 1975. (התרגום שלי).

23 Adorno,T.W., Frenkel Brunswik, et.al.: The Authoritarian Personality (1950).

24 אופרציונליזציה אישיותית דומה, הנמצאת לאחרונה בשימוש מחקרי רחב, היא ה־ Orientation Social Dominance המוגדרת כ"מידה בה האדם מעוניין שקבוצת־הפנים שלו תבטא עליונות על קבוצות־החוץ". גם תכונה זו גורמת לאנשים לזלזל בבני מיעוטים והיא נובעת מרצון לבטא עליונות ולשלוט. ( Whitley,'99 )

25 Durheim,'98

26 עם זאת, יש להיות ערים למוקש הטמון בחקירת נושא שמזדהים איתו אידיאולוגית; רבים מן החוקרים בתחום מאמינים שפלורליזם הוא ערך רצוי. במצב כזה, הנטיה הטבעית, אם גם המוטעית מבחינה מדעית, היא להגדיר את הערך הנחקר כחיובי ולהסיק מסקנות בהתאם. קושי זה מערפל כמה מתחומי המחקר כמו סמכותניות וסבילות לעמימות. Tetlock (1996) במחקרו על חשיבה מורכבת ביקש להפריד בין תמיכה ערכית בפלורליזם לבין ממצאים אמפיריים:

"It is a mistake to view the value pluralism model as an empirical counterpart to Berlin's normative theory of political pluralism. There is no need to repeat Kolberg's error in the domain of moral reasoning in the domain of policy reasoning; there is no more psychological justification for positing Kantian Categorical Imperatives to be the pinnacle of ethical reasoning than there is for anointing integratively complex policy reasoning superior to integratively simple policy reasoning".



27 Blasi 27 על פי גישתו של אריקסון, 1995

28 Marcia, in: Archer, S. ed.1994

29 Sullivan et. Al. 1994.

30 לם, 2000, עמ' 20.

31 חביבה בר ודוד בר גל, 1995.

32 קלדרון, 2000, עמ' 141.

33 ד. גורביץ', 1997
דף הבית    
מבואות    
מאגר מאמרים    
מאגר מקורות    
הפעלות    
מחזור חיים    
ימים טובים    
קרן החינוך למען בתי ספר תל"י: רח' אברהם גרנות 4 - ירושלים 91160 - ת"ד 16080
   eitchikli@schechter.org.il  :טל:  6790977 -02  פקס:  6481361 - 02  דוא"ל