| נורית נוביס | אביעזר רביצקי | אליעזר שביד 1 | 2 | עודד שרמר
מבוא
מושג פלורליזם
קשיים כרוכים
   באימוץ עמדה
   פלורליסטית

תנאים לחשיבה
   פלורליסטית

סיכום
ביבליוגרפיה
הערות שוליים

    עד כמה ניתן לצפות לפלורליזם באוכלוסיה?
    מאת:נורית נוביס־דויטש


ג. הקשיים הכרוכים באימוץ עמדה הפלורליסטית

את החסמים העומדים בפני חשיבה פלורליסטית נוכל להעלות רק מתוך הבנה של האתגרים שיש לעמוד בהם בדרך לפלורליזם. למרות הפופולאריות הנוכחית שלה, חשיבה פלורליסטית דורשת, למעשה, התמודדות עם דילמות וקשיים, וביניהם:
א. כיצד יתכן ריבוי אמיתות? האם מושג האמת אינו מתנגש עם מושג הריבוי?

ב. מהם הגבולות שיש להציב לפלורליזם ערכי ומוסרי על מנת לאפשר מקסימום מורכבות בתפיסת העולם, מבלי להגיע למצב שבו אין שום משמעות לשיפוט ערכי?

ג. כיצד ניתן להצדיק אמונה בריבוי אמיתות ובמקביל לאמץ באופן אישי אחת מהן כטובה ונכונה? מה היחס בין גיבוש זהות אישית לבין פלורליזם, ואיך מפתחים מחוייבות בעולם פלורליסטי?

ד. האם אני מוכן לשלם את מחיר הקשיים הרגשיים הנובעים מויתור על תפיסת עולם אחת יציבה וחד משמעית?

לגבי הקושי הראשון, במובן מסוים האמונה בפלורליזם קוגניטיבי קשה יותר לתפיסה מאמונה ברלטיביזם: קשה מספיק להשתכנע שאין במציאות "אמת" או "טוב", אולם האמונה שקיימות במקביל אמיתות שונות, גם כאלו שסותרות זו את זו, ושלמרות זאת הן נכונות, היא אמונה שעומדת בסתירה לתפיסת הלוגיקה הבסיסית שלנו, לפיה לא יתכן "X" ו"לא X" במקביל, כאשר X הוא קביעה עובדתית כלשהי. המעבר מהקביעה הלוגית שלא יתכן ש"השמש קיימת" ו"השמש לא קיימת" בעת ובעונה אחת, לאמונה שהמשפטים "מוסרי לשאת כמה נשים" ו"לא מוסרי לשאת כמה נשים" יכולים להיות נכונים במקביל, הוא מעבר מסובך, במיוחד אם לא מעוניינים לעשות טריביאליזציה של המושג "מוסרי" ולקבעו בתחום הקונבנציות התרבותיות בלבד. האנתרופולוג Shweder מדגים את הקושי הקוגניטיבי בפלורליזם מוסרי:

"Moral pluralism is a very difficult position to defend, and, speaking for the defense, I think it matters a lot precisely how it gets argued...any sustained defense of moral pluralism in criticism of a universalistic formulation like Kohlbergs' is probably going to have to justify a cognitive pluralism of beliefs, e.g. the Christian acceptance of evil as a universal force coexisting with the Buddhist rejection of evil as a universal source"14.

הבעיה השניה, דילמת הגבולות, מציבה את השאלה, היכן נמתח את הגבול בין נוהגים אתיים שנקבלם כלגיטימיים גם אם הם שונים משלנו, לבין התנהגויות שנפסול לחלוטין. האם ברית מילה לבנות, הפוגע קשות ביכולתה של האשה ליהנות מיחסי מין הוא מנהג שנקבלו במסגרת הפלורליזם? ומה לגבי הנוהג ההינדי של "סאטי", שרפת אלמנות חיות? האם נהיה פלורליסטים כלפי חברות פוליגמיות? חברות שיש בהם עבדים? ומה באשר לנוהגים ששנויים במחלוקת מוסרית תוך־תרבותית כמו הפלות או המתות חסד? עצם אימוצה של עמדה 'פלורליסטית' אינו פוטר מהצורך לקבוע קריטריון או סדרת קריטריונים לנוהגים שנקבלם כמוסריים. פן נוסף של בעיית הגבולות הוא ההתמודדות עם השאלה, כיצד יש להתייחס לקבוצות ופרטים אשר אינם מקבלים את הנחות היסוד של הסובלנות, ואינם פלורליסטים בעצמם.

הדילמה השלישית נוגעת לזהות מגובשת מול פלורליזם. היא נובעת מהקושי באימוץ עמדה אחת שאיתה מזדהים, כלפיה מחוייבים ולאורה פועלים, תוך כדי החזקה במקביל בעמדה שיש יותר מדרך טובה אחת לנהוג. כאשר עומדים מול הריבוי הלגיטימי, עשוי להתגלע קושי בנכונות להתחייב לאידיאולוגיה, אומה, דת, או מערכת ערכים מסוימת אחת. Perry (1970), שערך מחקר מקיף על התמודדותם של תלמידי אוניברסיטה עם החשיפה ליחסיות ולמגוון ערכי, מתאר את בעיית המחוייבות בעולם פלורליסטי כך:

If all I have been taught up to now is open to questions, especially to my question, then my sense of who is responsible shifts radically from outside to me. But I see too that my questions and my answers are likewise open to question. Yet if I am not to spend my life in questions about questions and am to act, choose, decide and live, on what basis am I to do it?15

ורביעית, ישנם מחירים רגשיים משמעותיים להחזקה בתפיסת עולם עמומה ומורכבת. הפסיכולוג החברתי Tetlock (86', 96') טוען שככלל, ההכרה בקונפליקט בין ערכי בסיס אינה רצויה לבני אדם ואינה נפוצה, גם משום שהיא מכאיבה מבחינה רגשית, ומביכה מבחינה פוליטית. במידת האפשר, יעדיפו אנשים להתמודד עם קונפליקט בין ערכים בטכניקות פשוטות יותר ופחות מעוררות קונפליקט, כגון הכחשה או עימום. ההשלכות הרגשיות של חשיבה פלורליסטית עשויות לכלול אבדן של תחושת היציבות והבטחון שיש למאמין בדרך נכונה אחת, הצורך המייגע לבחון תדיר כמה פרספקטיבות לכל מצב ולהתחשב בעמדות סותרות, וויתור על אותו חלק מרגיע של תחושת השייכות לקבוצת־הפנים (groups־in), הנובע מפסילת קבוצות החוץ (groups־out).

עתה, נבחן מה עשויים להיות התנאים אשר יאפשרו להתמודד עם קשיים אלו ולהוביל לחשיבה פלורליסטית: שלושת הראשונים הם "קריטריוני יכולת" הבוחנים מי מסוגל לפתח חשיבה פלורליסטית. התנאי הרביעי הוא "קריטריון עמדה", המהווה תנאי מסוג אחר לאימוץ חשיבה פלורליסטית.

דף הבית    
מבואות    
מאגר מאמרים    
מאגר מקורות    
הפעלות    
מחזור חיים    
ימים טובים    
קרן החינוך למען בתי ספר תל"י: רח' אברהם גרנות 4 - ירושלים 91160 - ת"ד 16080
   eitchikli@schechter.org.il  :טל:  6790977 -02  פקס:  6481361 - 02  דוא"ל