|
|
 |
 |
|
(מקור המנהג בעדות המזרח) "זבד"= מתנה, שי: "ותאמר לאה: זבדני אלהים אותי זבד טוב" (בראשית ל, כ). "זבד הבת" הוא מסיבה שנערכת לרגל הולדת הבת, זמן קצר לאחר לידתה (אין תאריך קבוע). את האירוע חוגגים בשירים ובפיוטים ובסעודה. ההנחה היא שכל עם ישראל: גברים, נשים וטף קיבלו עליהם את הברית בסיני, ולפיכך גם הבת גם הבן זכאים להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. יש הקוראים בטקס קטע מפרשת ניצבים, אותה פרשה בה מובע רעיון זה. יש הנוהגים לומר קטעים משיר השירים (ב, י"ד ו- ו, ט' אם הבת היא בכורה לאמה). כמו כן, שבים ומכריזים על שמה בנוסח הבא:
מי שברך אמותינו הקדושות והטהורות- שרה, רבקה, רחל ולאה, מרים הנביאה ואביגיל ואסתר בת אביחיל- הוא יברך את הילדה הנעימה הזאת, ויקרא שמה... במזל טוב ובשעת ברכה, ויגדלה בבריאות, שלום ומנוחה, ויזכה לאביה ולאמה לראות בשמחתה ובחפתה, בבנים ובבנות, בעושר וכבוד, דשנים ורעננים ינובון בשבה, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
מנהג נפוץ בעת קריאת שם לבת הוא מדרש על אותיות שמה בעזרת פסוקים משיר השירים או תהילים. יש המוסיפים ברכות הלקוחות משבע ברכות הנישואין או מוסיפים ברכות לאירועים מיוחדים.
|
|
|
